<h1>הבתים — שערי קריאת התורה שער שני</h1>
<h2>דף לא.</h2>
כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב. אבל פרשת האזינו הראשון קורא עד זכור ימות עולם, והשני מתחיל מזכור ימות עולם עד ירכיבהו, והשלישי מירכיבהו עד וירא ה' וינאץ, והרביעי מן וירא ה' עד לו חכמו ישכילו, והחמישי מן לו חכמו עד כי אשא, והשישי מכי אשא עד סוף כל השירה. ולמה פוסקין בה בענינות אלו, מפני שהיא תוכחה, כדי שיחזרו העם בתשובה, לר"ם.
<h2>דף לג.</h2>
קטן ואשה עולין ממנין הקורין, אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור. כתב הר"ם קטן היודע לקרות ויודע למי מברכין עולה ממנין הקורין. יש מן הגדולים שכתב שהמתפללין בבתיהם בעשרה אשה קוראה שם בתורה, שלא נקרא צבור אלא כשמתפללין בבית הכנסת. ויש מי שאמר שלא אמרו אשה עולה למנין שבעה אלא בזמן שלא היו מברכין בתורה אלא הפותח והחותם, אבל עתה שכל העולין מברכין, אין אשה קוראה בתורה לברך [הואיל] והיא אינה מחויבת בדבר.
